עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אני אור,
אני פה בכדי לשתף כשאני צריך ובכדי ליצור קשרים עם אנשים חדשים,

אם מישהו רוצה לדבר בפרטיות, יותר מאשמח לעשות זאת במייל :
ors7525@gmail.com
חברים
IM ALמואנהgrowingשילהsunshineJenny
Do what I wantאוולינה זאקשאריות של החייםהדס
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
התרסקות
05/06/2019 22:23
orco
היא לא חשבה שזה יקרה לה, אף אחד לא חושב על דבר כזה אף פעם, אבל זה קרה וברגע אחד האופטימיות שאפיינה אותה כל כך נמחקה כלא הייתה והיא נעטפה לה בעצבות וובשליליות. 
הדמעות התחילות לזלוג מתוך העיניים הכחולות שלה בזמן שהידיים תופסות את השיער כאילו עוד רגע עומדות לתלוש את את כל השיער מעל ראשה.  "אני מתנצל" אמר לה האדם שזה עתה ירד מהרכב שנעצר מולה, גבר כבן 30 בערך, שירד מיונדאי לבנה שכעת נראית כאילו נשפך עליה צבע אדום על מכסה המנוע. "אני אפצה אותך" הוא אמר, נראה שהוא רגוע יחסית לאדם שזה עתה הרג נפש. "פיצוי?" היא שואלת, "תדרוס גם אותי" היא עונה.

חומי היה אז בן שלושה חודשים, באותו בוקר שבו חן, בת 22 הגיעה למכלאה כדי לבחור חבר חדש, הוא הסתכל עליה וקפץ על הסורגים כאילו מתחנן שתיקח רק אותו, בזמן ששאר הכלבים במכלאה המשיכו בעיסוקיהם, הוא קפץ כאילו ידע שהיא צריכה אותו, אחרי חודשיים קשים של בלבול ובכי, פתאום היא התמלאה בחיוך ואופטימיות ממראה הכלב החום שמפלרטת איתה במבטים שלו, תוך שעתיים הוא שכב על בטנה, המגע המתוק של גור כלבים כאילו לקחו גוש פרווה שעבר כביסה עם יותר מדי מרכך, המגע הזה גרם ללב שלה להתחבר חזרה, חומי הגן עליה וכל הבית התאהב בו, לא פעם בהתחלה היו רגעים קשים, אך חן ואח שלה הגדול גוננו עליו בכל הכח, והוא? הוא נתן את הכל בחזרה, אהב אותם כמו שאף אחד לא אהב אותם אי - פעם.

ובאותו הערב, נאלצה חן להתמודד עם מוות של מי שהיה החבר הטוב ביותר שלה במשך קרוב לחמש שנים, "ניצן אתה לא מבין מה קרה" , נשמתו של ניצן נפלה בזמן שחן ספרה לו שחומי נפגע מרכב ונראה שזה נגמר. ניצן ניתק את השיחה ורץ החוצה, המעבר היה לא רחוק מהבית של ההורים, בערב הזה במקרה ניצן היה נוכח בבית ההורים, הוא בא לעיתים בסופי השבוע, ניצן רץ למקום המקרה ועיניו חשכו כאילו מלאך המווץ נגלה בעיניו, ניצן הלך ונגע בגוף של חומי, וחומי כאילו מסתכל מלמטה במבט רגוע, ככאילו הוא רק נח מאיזה משחק טוב עם חבר אחר על 4, כאילו לא מבין מה המהומה הזו סביבו, כאילו חושב לעצמו "אמא? אבא? למה אתה נסערים ככה?" 

בבוקר שלמחרת נסענו אל מחוץ לעיר, אני חן וניצן, חן היתה החברה הכי טובה שלי, קברנו את חומי בשטח פתוח, אני הבאתי את כדור הטניס שהוא הכי אהב, חן וניצן הציבו את כערות האוכל והמים ששימשו את חומי החביב, שיתפנו זכרונות, תמונות וסרטונים של חומי, הרצנו צחוקים ועשינו ארוחה לכבודו, הכל היה נראה תקין אז. 

מי ידע אז שהיום אני אעמוד מול השם שלך, שרשום על מצבה לבנה בבית הקברות של העיר, מי חשב אז שהדבר היחיד שהחזיק אותך זה כלב גבוה ורזה עם פרווה בצבע חום, מי חשב בכלל שתרגישי כל כך חסרת הגנה ושתאבדי משמעות לחיים, כי את הפרידה הבאה אחרי חומי כבר לא שרדת, וכשהבן זונה זרק אותך אחרי שלוש שנים בהודעת SMS פשוטה לא היה מי שימנע מהלב שלך להתפוצץ, אני לא הייתי שם אתמול בחדרכדי להרגיע אותך, וגם חומי לא, וזה שבר אותך, וברגע אחד פתחת את החלון ונשברת לרסיסים כפגעת בקרקע. 

איך לא הייתי שם בשבילה?, למה לא הבאנו תחליף לחומי?, איך לא ידענו שזה המצב ? אני וניצן תהינו לעצמנו על גג הדירה שלי, לא ידענו איך להתמודד עם זה שהדבר היחיד שחיבר ביננו אינו עוד, ניצן ירד לישון ואני ישבתי לבד ושקעתי במחשבות, בעודי חושב אני לוקח את גופי ובאופן אוטומטי יורד מן הבניין ומתחיל ללכת ברחוב, בשקט מוחלט מסתובב ברחוב החשוך, פתאום ראיתי אותו, שוכב ליד פח האשפה במורד הרחוב המקביל לרחוב ביתי, לקחתי אותו בידיים, הוא קטן, בגודל של כף היד שלי, הצבע שלו היה שחור לבן, אבל קראתי באותו הרגע חשבתי עליה, על חן, ועל המלאך השומר שלה שמת לפני התאבדותה, קראתי לו חומי, לא יכולתי לקרוא לו אחרת.

" חן , אור, בואו למטה ארוחת הערב מוכנה" אני צועק ומחכה שהילדים שלי ירדו ויצטרפו אליי ואל נועם, "איך עבר היום שלכם ילדים?" אני שואל, "עבר טוב, היה לי אימון כדורסל, קלעתי הכי הרבה בכיתה" ענה אור, "כל הכבוד ילד שלי" אמרתי, ו"מה עם קצת אסיסטים?" "זה לא מעניין אבא" " זה הכי מעניין" "נכון אבא אתה צודק" " אני תמיד צודק" , "חן, למה את שקטה" , אני לא מספיק להשלים את השאלה האחרונה ואנו שומעים קול פגיעה מן החצר, אני רץ לעבר החצר ורואה משאית שנכנסה בגדר, המלונה של חומי היתה מרוסקת, הכל מרוסק, הכל מת. 
0 תגובות
מחשבות בחצר
04/06/2019 02:44
orco
אתמול ישבתי בחצר, ישבתי לבד, עם עצמי, חשבתי על מה שיכולתי לעשות עכשיו ובמקום זאת אני יושב פה לבד. 
חשבתי על מצב שבו אני נמצא בצד השני של העולם, על חוף אקזוטי עם מיץ אננס בצד. 
חשבתי על ישיבה עם חברים בסלון הדירה שלי, משחקים משחקי קלפים ונהנים מהחיים. 
חשבתי על איך אני במסיבה מטורפת וסופסוף מתקלף מהביישנות שלי ורוקד בשחרור מושלם
חשבתי על איך אני יושב על גג בניין ורואה את כולם מהלכים שם למטה 

אז חשבתי וחשבתי וחשבתי עוד, וחייכתי כמו מטומטם במחשבה על כל דבר, 
ואז התעוררתי, יושב בחצר הקטנה שלי לבד, החברים לא כאן, ואז נמחק החיוך והפך בין - רגע לדמעות 
כמה הייתי רוצה שתשבי איתי עכשיו, ככה בלי כלום, הייתי רוצה לחבק אותך ולנשק אותך, ואני אפילו לא יודע מי את
אני מתחיל להבין שאני בודד, ומתי אתה מבין את זה? מתי שאין לך אפילו מישהי להתגעגע אליה, מישהי שהמחשבה
עליה תגרום לך להרגיש מעט, אבל מעט ממה שהיה לך, במקום זאת אני ריק, אין לי שום זכרון טוב, כל האהבות שלי 
לא התממשו, פעם חשבתי שיותר טוב ככה, שאין לי צלקות מקשרים שכאלה אבל התובנה שהגעתי אליה עכשיו בתור 
היא שהצלקות עדיפות הן מעידות שפעם, אני שם בעבר, לא היית לבד, ומישהו אהב אותך ורצה אותך, מישהו אולי אפילו \
חושב עלייך ורוצה אותך כרגע. 

אבל כשאין צלקות כאלה אתה אדם ריק, אתה לא מאמין שזה יקרה, המחשבה השלטת היא שאם אף אחת לא רצתה אותך
עד היום, כנראה שזה לא יקרה, לא נועד לקרות.

אני מרגיש שאני אובד עצות, אני מקווה ומחכה כבר שמישהי תיקח את כל החבילה שלי ותגרום לי להרגיש נאהב ורצוי
אני רוצה שמישהי תתגעגע אליי, תרצה שאני אהיה לידה. אבל אז המציאות נופחת על פני, אני רואה את החברים שלי חוזרים
עם בנות הזוג שלהם ומפרים את השקט בחצר שלנו, ומה נותר לי? שום דבר, לשתוק ולחכות לצלקת הראשונה, אני ממש מייחל לה.
8 תגובות
נובמבר השחור שלי
22/11/2018 19:31
orco
כל העיר שלטים של בלאק נובמבר, אם רק היו יודעים כמה זה באמת היה בלאק נובמבר עבורי, אני אדם כזה שלא יכול לקבל מוות, אין לי מספיק תעצומות נפש בכדי להכיר במוות של מישהו, לקבל את זה שאדם נמחק מן העולם, שזהו זה נגמר והוא לא קיים יותר. איבדתי בחודש אחד את סבתא שלי, וגם סבא בדרך להיעלם סבתא שלי גידלה אותי, אני זוכר איך בגיל צעיר היינו הולכים ישירות לסבתא מבית הספר ומבלים אצלה את שעות הצהריים, עד שההורים יסיימו לעבוד ויחזרו הביתה היינו גרים בשכנות רוב שנות הילדות ואף היתה תקופה שהיינו גרים יחד איתה. סבתא שלי באמת היתה אישה מדהימה, לא עשתה מעולם רע לאף אחד, היא היתה האדם הטהור ביותר שאני הכרתי ואני מרגיש שהיא לא קיבלה מספיק מהעולם, לא כפי שהגיע לה. גם סבא שלי מן הצד השני כרגע במצב קשה מאוד, ונמצא בין חיים למוות כרגע. מרגיש לי שלא הייתי נכד מספיק טוב בשבילו, לא ביקרתי אותו מספיק, הייתי שאנן מדי , כאילו גם הוא וגם סבתא יחיו לנצח. 
המוות שלהם מסיים תקופה בחיים שלי, תקופה שהייתי נכד של מישהו, שהיו לי סבים וסבתות, זהו לא נשאר לי את זה יותר, את החיבוק הזה של סבא וסבתא, האהבה היתרה הזו והכמעט עיוורת שאתה מקבל כנכד, זהו זה נגמר.ואין תחושה יותר קשה מלאבד מישהו ולאבד את האהבה ממנו ואת החום הזה שלו. 

אני כבר מתגעגע אליכם , לשלושה שנחים כבר ולסבא שבדרך לשם. מקווה שיש חיים אחרי המוות הזה ושנתראה שם למעלה בבוא העת.
0 תגובות
התחדשות
10/10/2018 15:18
orco
אז התחדשתי בדירה חדשה, עברתי לגור עם עוד שני חברים, ונכון לכרגע זה מרגיש טוב, למרות הכאב ראש של לגור מחוץ לבית ובלי המשפחה שהיית כל כך רגיל אליה מאז ומעולם , ההרגשה כאן היא די טובה וכבר מרגישה לי הכי טבעית. 
אני מקווה שאוכל למנף את העצמאות הזו לעצמאות בעוד תחומים , אני מקווה שזה יהיה פתח לחיים טיפה יותר פתוחים, אולי אוכל לעשות דברים שתמיד דחיתי עד היום ולא העזתי או התעצלתי לעשות.

אני מקווה שאוכל למצוא כאן גם עיסוקים חדשים , גם לבנות את עצמי לעתיד ולהסיר הרגלים רעים, אולי למצוא אהבה כבר ולהפסיק לפרקים להרגיש לבד לגמריי, אני בהחלט הכי אופטימי שהייתי בשנים האחרונות ואני מקווה שלא אתאכזב בסוף .

לסיום חשוב לי לכתוב את זה , אני יודע שהפוסטים שלי קצת משעממים כרגע אך אלו דברים שאני חייב לפרוק, מקווה להשראה אמיתית לכתיבה בקרוב מאוד .




0 תגובות
חזרה לכתיבה
03/10/2018 14:00
orco
אז אחרי תקופה ארוכה , מעל שנה , החלטתי לחדש את הפעילות שלי בבלוג, אנחנו אחרי החגים וזה זמן מצויין להתחיל להניע את עצמי קדימה, עברה שנה עמוסה מאוד , מכל הבחינות. 
עברתי לגור מחוץ לבית שאני כל כך אוהב, עם החברים הכי טובים שלי. אני לקראת תחילת לימודים לתואר ראשון, הזדמנות מצויינת בשבילי להוכיח את עצמי שוב ולהתקדם בחיים.אני מקווה שלא אתייאש מהמערכת האוניברסיטאית כמו שהתייאשתי מכל המערכות הקודמות שהייתי חלק מהן. אני יכול להגיד שמעולם לא חשתי כל כך הרבה ביטחון וחוסר ביטחון במקביל, אני מרגיש שאני לבד בדרך שלי , ושהכל תלוי בי, אני מרגיש לפעמים שאני שוחה לבד בים שגדול עליי ולפעמים אני מרגיש כאילו הכל קטן עליי בעולם הזה, וזו תחושה מבלבלת ואני לא יודע בדיוק לאן הכל הולך כרגע, מקווה שהכיוון הוא נכון. 

ואלו הדברים שגרמו לי לרצות לחזור לכתוב אחרי כל הזמן הזה, אני רוצה לפרוק ולהביע את דעתי בכל תחום שהו ואין פלטפורמה טובה מזו.

0 תגובות
הקרע היומי שלי
08/02/2017 21:33
orco
אהבה
כל אדם במהלך חייו עובר כמות רבה של קרעים, בין חלקים בחשיבה בלו ואילוצים טבעיים כאלו ואחרים, ואני היום חווה את אחד הקרעים הקשים ביותר, הקרע בין הראש שלי ללב שלי , ומאה אגיד לכם, זה קרע מכביד מאוד אשר משםיע על היום יום שלי בצורה קשה מאוד. אני טס בעוד חודש וקצת להודו , למסע, לבד לראשונה בחיי, אני נוסע לעולם אחר בתקווה שאוכל לחוות חופש אישי מסוג אחר לחלוטין שלא חוויתי עד היום, מי חשב ולמי היתה שליטה על הלב שלי שהחליט להתאהב בבחורה המדהימה הזו, ארי היא עובדת איתי כבר מעל לשנה באותו מקום עבודה, אז למה דווקא עכשיו הלב שלי החליט שזה מה שהוא רוצה , להיכנס לאהבה חסרת סיכוי שעתידה להסתיים בצורה טראגית.
מכל הנשים שאני מכיר בחרתי להתאהב דווקא בזאת שהכי קשה להשגה , כזו שאין לה חשיבה זוגית בכלל, שעסוקה בלימודים ועבודה. האחרונה שתיכנס למערכת יחסים, ובטח לא עם אחד כמוני , אחד כזה שלא סגור על החיים שלו , והולך לטוס עוד שניה לחפש את עצמו. 

אז הראש אומר לא לעשות שום מהלך, לא לחשוף את אהבתי אליה, אך הלב דוחף אותך בכל הכוח ללכת איתו עד הסוף המר. 

ואני? מה אני רוצה ? מה אני בוחר לעשות ? אני בוחר להיקרע לשניים, ולקפוא כרגיל , עד שהקרע יהפך להתתנפצות אדירה של רסיסים שתסתום את כל האפשרויות. 


1 תגובות
נסיעה לצפון
01/01/2017 14:04
orco
אני נוסע ברכב לכיוון צפון, עשרות פעמים עשיתי את הדרך הזו אבל הפעם התחושה שונה, אולי זו העובדה שאני הוא זה שנוהג עכשיו , אולי זו העובדה שבבגאז' אני מחזיק ארגזים עם רוב חפצי האישיים או שאולי זו החבילה שאני משאיר מאחור היום, אני בדרכי צפונה לעיר שבה חוויתי 3 שנים מופלאות ועכשיו אני בדרך אליה על מנת לא לעזוב לעולם, זו לפחות השאיפה. בדרך אני עובר בכביש המשקיף על מימיו הכחולים של הים התיכון, באיזור חוף אכזיב, אני זוכר איך הנסיעות כאן בקיצים הקודמים היו גורמים לי לרצות לקפוץ מהאוטובוס  ולקרוע את מדי מעליי היישר אל תוך המים בצבע טורקיז  ירקרק שיש כאן בימי הקיץ החמים. אני ממשיך לצומת לימן ופונה ימינה לכיוון הגליל העליון, בעליות לכיוון ההרים אני מרגיש מחוייך ומשוחרר, מחזיק ג'וינט גדול וכיפי ביד, ועולה מחוייך כלפי מעלה , ואז פתאום הרכב מדומם מנוע, אני מנסה להניע ולהרים את בלם היד אך לא מצליח לעצור את ההתדרדרות אחור, אני מנסה בכל כוחי אך נשאר ברכב מפוחד ועוצם עיניים , בשניה לאחר מכן אני פוקח אותן כשאני מרגיש שהרכב נעצר, אני מסתכל סביב ורואה שאני עדיין ברכב , הארגזים לא מאחורה , הג'וינט לא ביד, מסתכל החוצה מהחלון ומגלה שאני בפתח תקוה. 

מהבהלה התעוררתי במיטה וגיליתי שזה רק חלום, וכל הנסיעה הזו שהרגישה ארוכה וכיפית בחלום הזה היתה לא אמיתית, שקעתי חזרה לתוך הכרית, אך לא הצלחתי להירדם יותר הלילה, חשבתי רק איך אני גורם לחלום הזה להפןך למציאות ואיך אני עף כבר מהמרכז החנוק הזה ומעתיק את חיי למקום טוב יותר, רגוע יותר, ירוק יותר. 


0 תגובות
לקראת המסע להודו
02/12/2016 16:27
orco
אני טס להודו עוד מעט , ב2 לאפריל אני הולך להמריא לארץ המדהימה הזו, לתרבות שונה ממה שראיתי וחויתי עד עכשיו בחיי. ואני מתרגש ככל שזה מתקרב,חיכיתי למסע הזה זמן רב, אני מרגיש שאני הולך לחוויה הכי גדולה שהיתה לי בחיים, אני טס לבד , נקי, רק אני והמוצ'ילה. אני מקוה שלא אתאכזה ואמצה את הודו עד תום (כמה ששאפשר למצות בסיבוב הראשון שם), אני הולך לעשות דברים שלא עשיתי מעולם, ממסיבות טבע ועד מדיטציה ויוגה. זה יהיה מדהים ואני כבר מחכה לרגע שזה יגיע. 

זה מה שיושב לי בראש כבר חודש שלם , רק הודו, אין חשיבה על כסף, לימודים, אהבה וכל הדברים השגרתיים והרעים הנוספים, תחושת האופוריה שמדברים עליה החוזרים מהודו ממלאה אותי מעכשיוץ אני עוד מסוגל להתמכר לזה . 

אשמח קצת לשוחח עם אנשים שחזרו מהודו או מתכוונים לנסוע לשם בתקופה הזו, אם אתם כאלה אשמח לשוחח איתכםץ 
0 תגובות
תקשורת המונים - קצת מחשבות על השפעת התקשורת
21/10/2016 16:46
orco
תקשורת, פוליטיקה
לאחר שנה כמעט שלקחתי "ברייק" מלהתעסק בענייני תקשורת / פוליטיקה חזרת לעקוב לאחרונה אחרי ההתפתחויות העולמיות והמדיניות דרך התקשורת, לא שאני חושב שהיא אמינה אלא ממש להיפך מכך, בשירותי בצבא ועוד אף לפני בזמן נערותי וילדותי הבנתי בעיקר שלתקשורת יש השפעה מאוד גדולה ושהיא רחוקה מלהיות אובייקטיבית, מעוותת את המציאות , רציתי קצת לספר על מקרה שנחשפתי לו לפני תקופה מאוד ארוכה, בזמן לימודיי בתיכון, אך קודם קצת רק לעניין, יש לי שכן שהוא לא ממש בקו השפיות, בחור טוב אשר לא מפותח שיכלית ומתנהג כאילו הוא צעיר מגילו ב- שנים בערך, הבחור היה בן 19, לא גוייס לצבא , האנשים שסבבו אותו ביום יום וחבריו הקרובים היו סביב גיל ה15/16, הוא היה מתקן להם את האופניים , יוצא לרכיבות, יושב לדבר איתם כל הזמן ולא הורגש פער הגילאים, עד שיום אחד המשטרה עברה באיזור וראתה אותו מרכיב על אופניים את אחת מידידותיו בנות ה-15 , הבחור נעצר באשמה לפדופיליה, ברשתות התקשורת ואף בטלויזיה תיארו אותו כ"אימת הילדים של העיר שלי" ו"פדופיל סדרתי", יצאו בהצהרות, זהות הבחור מוכרת מאוד בסביבת המגורים שלנו ושמו הועכר. השכן שוחרר ממעצר לאחר 3 שבועות, אך כששוחרר לא שמענו אפילו הגה על כך ששוחרר על כך שזוכה מכל אשמה והמשטרה הודתה שזה היה מעצר לחינם, אף אחד לא טרח להתנצל על כך שפרסמו את שמו בחדשות כאנס סדרתי וכאימת הילדים. 
זה אחד המקרים הראשונים שגרמו לי בתור נער בן 16 להתחיל להטיל ספק במה שאני רואה בתקשורת, מאז ועד היום אני יכול להשליך מלא סיפורים על כמה התקשורת ברובה אינה קרובה בכלל לאמת, או מעוותת אותה, מפאת סיבות ביטחוניות לא אפרסם מקרים ודאיים שנחשפתי אליהם בצבא שפורסמו בתקשורת באופן שגוי לחלוטין. 
ומה נתן לי השראה לכתוב על זה , האמת שדווקא האירועים שקוראים רחוק מאוד מכן, כל מערכת הבחירות בארצות הברית, ופני שאני כותב את מחשבותיי בנוגע לאירוע הגדול הזה שנקרא בחירות לנשיאות האמריקנית, אני איני תופס מדונאלד טראמפ ולא חושב שהוא מתאים להיות נשיא ארה"ב (לא שיש לי זכות בחירה כן) אבל היה קשה להתעלם מכן שהתקשורת תפסה צד , בדומה למערכת הבחירות בארץ,  גם שם התקשורת מנסה להשפיע על הבוחר ומנסה להשחיר את שמו של טראמפ, התקשורת תופת צד באופן מובהק אך לא קולטת את העיוות שהיא יוצרת, בשביל לראות את מידת ההשפעה הגדולה של התקשורת צריך להסתכל רק למערכת הבחירותהאחרונה שלנו כאן בארץ , כאשר התקשורת תמכה באופן מובהק ברובה 
(למעט כתב ערוץ 2 אחד ועיתון ישראל היום) בהרצוג ובמחנה השמאל. אני זוכר שהיה שם מסע הכפשות מכל הכיוונים שהתנהל בתקשורת, אך בסופו של דבר דעתה של התקשורת והתמונה שהיא ציירה לפני בהבחירות הללו הייתה רחוק מאוד מדעתו של העם והמציאות בשטח, ביבי ניצח את הבחירות באופן מובהק, ללא שום ספק וברוב גדול על פני יריבו הרצוג, מי שהתקשורת רצתה את ראשה כל כך בסופו של דבר דווקא ניצל את המדיה עצמה בכדי להעביר מסרים (המדיה המשמעותית היום היא האינטרנט) ובדיעבד התברר שהקו של התקשורת לצייר ניצחון שמאלי היה לעוכריהם כאשר הוציא המון תומכי ימין לקלפיות בכדי להציל מבחינתם את המצב. היה מדהים לראות זאת אז בתור מי שלא בחר מתוך החלטה שלא לתמוך כי אין מועמד ראוי מספיק, איך שיחקו בראש ההמונים והתקשורת השפיעה (בניגוד לתכנון המקורי שלה) על תוצאות הבחירות באופן ישיר, חשש גדול שגם טראמפ יעבור בחירות דומות ויכהן כנשיא , מצד שני גם האלטרנטיבה שלוו מצטיירת לא משהו, בוא נקווה שאלוהים ישמור על אמריקה בכל מקרה ללא התחשבות בזהות נשיאה ! 
שלא תבינו לא נכון , אני לא משייך א עצמי לגורם פוליטי כזה או אחר , ואני רק מנסה לנתח את הדברים בצורה אובייקטיבית לחלוטין, והנקודה היא דווקא לא קשורה לתוכן מה שאמרתי אלא ניסיתי להמחיש את כוונתי עי מתן 2 דוגמאות להשפעה של התקשורת , על גורל של אומה ועל גורל של יחיד בסביבתו. 

ולאחר כל זה, אחד החלומות הגדולים שלי היא להיכנס לעולם התקשורת ולהיות עיתונאי חוקר, אולי מתוך התסכול שבלראות את התקשורת היום.

0 תגובות
החוק היבש שנרטב מדי פעם
14/10/2016 22:24
orco
מוזיקה. פוליטיקה, משפט
מי שמכיר אותי יודע שאני שאני רוב הזמן במצב שאני שומע שירים, אם זה בדרכים, בבית, לפני השינה ותוך כדי העבודה. מי שמכיר אותי עוד יותר יודע שאני אדם של תקופות במוזיקה, וכל תקופה אני שומע בדר"כ שירים דומים או אמן אחד שאני חורש עליו, לפני שנתיים בחורף הייתי בתקופה שבה האזנתי המון למוניקה סקס, מאמין שרובכם מכירים את הלהקה, השבוע נזכרתי בהם והתחלתי לשמוע ברצף את חלק מהשירים שלהם, דיפדפתי בשירים ביוטיוב (המצאת המאה) והתעכבתי על שיר שהמון זמן לא הבנתי על מה הוא באמת מדבר, החלטתי לחקור עליו קצת והזדעזעתי , השיר נקרא "כל החבר'ה", וכמו שיר שכתוב בצורה מאוד צינית לעיתים אני בתור בן אדם שעדיין מתבגר ולומד פירשתי אותו בצורה אחרת מאשר שהוא באמת, ולפני זמן מה ששמעתי אותו שוב החלטתי טיפה לנסותת ולחקור על הרקע של השיר, השיר מדבר על אונס, לפי האינטרנט מדובר על אונס קבוצתי באחד מיישובי הארץ, קיבוץ שמרת או קריית טבעון או שניהם, השיר קיבל משמעות מזעזעת מאוד מבחינתי כשהבנתי את האמת עליו, וזה רק מראה כמה אמיץ היו חברי הלהקה ובראשם יהלי סובול שכתב את השיר , הם היום אמיצים בכף שזה היה הסינגל אחד הראשונים שלהם. השיר הוא שיר קשה , משבל מחאה כנגד התנהגותם של הנערים וכנגד מערכת המשפט שהיטיבה איתם וויתרה להם בגלל טענות כאלה ואחרות. כחלק מהחקירה שעשיתי גלשתי לחקירה קלה על מערכת המשפט וחשיבה על מקרים שנתקלתי בהם בעבר. לצערי איבדתי מאוד עם השנים את האמון שלי הן במשטרה והן במערכת החוק והמשפט בארץ, אתה מבין מציאות בעייתית של נשים שמפחדות להתלונן על אונס בגלל שהכל חוזר אליהם בבומרנג ומצד שני נשים שמנסות ומתלוננות על גברים כחלק מנסיון של "חיסול חשבונות" . אני באמת ובתמים מאמין שאנשים נמצאים בחוץ אחרי שביצעו מעשי זועה כמו רצח או אונס ומצד שני אנשים חפים מפשע יושבים בכלא. 

יש רק משפט אחד בשיר הזה שאני לא מסכים איתו, החוק היבש נרטב , אפילו רבות, נרטב מאינטרסים, מכסף מעמדות כוח ופוליטיקה. 
0 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »