הקרע היומי שלי |
|
כל אדם במהלך חייו עובר כמות רבה של קרעים, בין חלקים בחשיבה בלו ואילוצים טבעיים כאלו ואחרים, ואני היום חווה את אחד הקרעים הקשים ביותר, הקרע בין הראש שלי ללב שלי , ומאה אגיד לכם, זה קרע מכביד מאוד אשר משםיע על היום יום שלי בצורה קשה מאוד. אני טס בעוד חודש וקצת להודו , למסע, לבד לראשונה בחיי, אני נוסע לעולם אחר בתקווה שאוכל לחוות חופש אישי מסוג אחר לחלוטין שלא חוויתי עד היום, מי חשב ולמי היתה שליטה על הלב שלי שהחליט להתאהב בבחורה המדהימה הזו, ארי היא עובדת איתי כבר מעל לשנה באותו מקום עבודה, אז למה דווקא עכשיו הלב שלי החליט שזה מה שהוא רוצה , להיכנס לאהבה חסרת סיכוי שעתידה להסתיים בצורה טראגית.
מכל הנשים שאני מכיר בחרתי להתאהב דווקא בזאת שהכי קשה להשגה , כזו שאין לה חשיבה זוגית בכלל, שעסוקה בלימודים ועבודה. האחרונה שתיכנס למערכת יחסים, ובטח לא עם אחד כמוני , אחד כזה שלא סגור על החיים שלו , והולך לטוס עוד שניה לחפש את עצמו.
אז הראש אומר לא לעשות שום מהלך, לא לחשוף את אהבתי אליה, אך הלב דוחף אותך בכל הכוח ללכת איתו עד הסוף המר.
ואני? מה אני רוצה ? מה אני בוחר לעשות ? אני בוחר להיקרע לשניים, ולקפוא כרגיל , עד שהקרע יהפך להתתנפצות אדירה של רסיסים שתסתום את כל האפשרויות.
|
|
|
|
|
 | אי אפשר להגיד ללב מה להרגיש ולפעמים זה לטובה. אולי אם תרשה לעצמך לנסות משהו שלא שקלת עד לרגע זה דווקא תצליח להנות ואולי אפילו להכיר באהבה אמיתית אפילו אם היא קצרה ואפילו אם הסיכוי קלוש לפעמים זה שווה את הכל. מחזיקה לך אצבעות. |
|